מקרה נורה (The Case of Nora)

כותרת הספר "מקרה נורה" (או כותרת המשנה שלו) היא "מסע בג'ונגל של המוח". למעשה, הספר הזה, הקצר יחסית, מאפשר לנו לטייל טיול קטן אך רב-ערך ביותר במוחו של פלדנקרייז, כביכול. לכל מי שמבקש להתחקות אחרי דרך חשיבתו של האדם הנדיר הזה, הספר שלפנינו הוא פנינה נדירה במכלול ספריו (ובהם עוד ארבע ספרים על השיטה ושני ספרי הדרכת ג'ודו). הטקסט מרוכז כל כך שאם ברצונך לסמן במרקר משפטי מפתח אתה עשוי למצוא את עצמך מסמן כמעט את כל הספר. ואני, בניסיוני לסקור אותו, נקלעתי למצוקת מה: אלה מקוראיי שקראו את סקירותיי האחרות על ספרי משה יודעים שאני מנסה לשקף את ייחודו של כל ספר בעיקר בדרך של הבאת מובאות. בדרך זו אני מקווה שהקורא יוכל להיעזר בדוגמאות מרכזיות להבנת ענייניו העיקריים של הספר. אבל כאן – שני שלישים מהספר ראויים לציטוט בסקירה, ובמה אתחיל? אללי, כבר בזבזתי שורות רבות מדי בפתח הדבר הזה... אני ממהר לעבור לטקסט.

"הסוג החשוב ביותר של הלמידה היא זו שבה הכמות הופכת לאיכות חדשה... לעתים קרובות איננו מבחינים כלל בסוג זה של למידה... כאילו ללא מטרה... ולפתע מתהווה צורה חדשה של פעולה, כביכול יש מאיין... חזרה אינסופית ושינון, הטפה, שכר ועונש – אין בהם תועלת..."

"בשעה שחיכיתי [לפעמים במשך ימים או שבועות] הרביתי מאוד לחשוב עליה [המטופלת שלו] כפי שאני עושה תמיד עם המטופלים שלי... אין לי טכניקה קבועה... זה נוגד את עקרונות השיטה שלי... אני סוקר בהדרגה את תפקידי הגוף. המבנה והפעולה קשורים הדוקות זה בזה... אני מתאר בדמיוני את מעורבותה של מערכת העצבים בתפקוד. אני חושב על חלק הגוף כאילו הוא שולח זרמים, לפעמים נוזלים, לפעמים חשמליים, לפעמים כימיים. אחרי טרנספורמציות רבות הוא נגמר בפעולה שרירית שתוצאתה היא פעולה שאפשר להבחין בה. כשתמונת הדמיון שלי נתקעת במקום כלשהו... אני שואל את עצמי: האם זו דיפוזיה? מכשול רך? סטייה? אבדן תנופה? קטיעה של הרצף? או אולי אחת מהטרנספורמציות אבדה?

"נסה לנעול את נעליך בכל הצורות האפשריות, ותופתע לגלות עד כמה לא ייתכן להצליח בכך בדרך מקרה... כמה מופלאה ומורכבת היא צורת הפעולה הרגילה... האם שאלת את עצמך למה הרפיה והפחתת המתח היו נחוצים לפני הסוג הזה של ההדרכה? לא תמיד קל להבין את הפשוט והמוכר היטב.

"כשמאפשרים את למידתו של האדם הבוגר, הכרח לנחש את הגיל שבו המטופל נסוג בשלבי התפתחותו. גדילה פירושה סדר. אי אפשר לשנות את הסדר הטבעי. אילו לא למדתי להבחין בשינויים קטנים לא הייתי יכול לשאת את החזרות האין-סופיות הנדרשות בהדרכה.

"התמצאות מרחבית היא מושג מופשט, ולכן איני יכול לטפל בה ישירות. אינו יודע איך לתקן את תפקוד ה'התמצאות המרחבית', אבל אני יכול לעזור לאדם להבחין בין ימין לשמאל.

"כל עוד בני אדם [שלא הצליחו לבצע פעולה מסוימת לאורך שנים רבות] אינם יכולים לעשות זאת בבית מיזמתם שלהם, אין הם מרגישים שהם 'החלימו'. החלמה היא חזרה בדיוק למצב התפקוד שסיפק אותם לפני הטראומה. אבל החיים הם תהליך – אכן, תהליך שאי אפשר להחזירו לאחור. שיפור, בשונה מהחלמה, הוא ידיעה שאנו רוכשים והנותנת בידינו את חופש הבחירה, היתרון הראשי והייחודי של ה'הומו ספיינס' ".

מובאות אלו יוכלו לשמש לך רמז על טבעו של הספר הזה. לפעמים בקראי את ספריו של משה נדמה לי שהוא היה כה גדוש בחשיבה רב-ממדית, עד שהייתה לו תחושה של צורך בפשרה כואבת כשביקש לפרוס את רעיונותיו לממד השטוח של טקסט כתוב. בספר יוצא דופן זה נראה שהוא בחר בפתרון המעשי של הדילמה: הוא מגיש לנו את ההתבוננות פנימה בתהליך השלם, וכביכול מצלם את תהליך חשיבתו בבחינה שבדיעבד.

כאן הוא אישי וכן מאוד. לכל מי שמעוניין בשיטתו, בין שהוא תלמיד בין שהוא מוסמך, ייחודו של הספר הוא ב"טיול מאחורי הקלעים" המוגש כאן. יש בו תרופה מצוינת לאשליה כאילו יכול להיות ספר הדרכה, ספר לימוד, לשיטתו של משה.  מה שאנו יכולים לעשות הוא לעקוב אחר האוריינטציה שלו, אחרי דרך החשיבה והגישה שלו. וההצצה לסוגיות המעודנות של ה"סדנה" מרמזת על מה שמתרחש מאחורי ה"קסם" של האפקטיביות של המאסטר. אכן, הרבה מזה הוא בגדר קסם, אבל זה היה קסם מחושב היטב, שהושקעה בו התבוננות בלתי נלאית ועתירת הבחנה.