שאלה: באתרך לא מצאתי הסבר תמציתי וקצר על השיטה. יש מצב להסבר כזה?
תשובה: כיום רבים יודעים על השיטה וברחבי האינטרנט יש לה מבואות תמציתיים בשפע. בדרך כלל אלו רישומים קצרים שרק רומזים להגות הרחבה שבבסיס הרעיון של פלדנקרייז. העיקר הוא שהלימוד אינו רעיוני אלא חווייתי, ואם הכיוון הכללי מעניין אותך, די לך בכך (כל עוד אינך בדרך להיות מורה בעצמך).
לכן העדפתי להסתפק בדף הבית בכמה מילות פתיחה, ולהרחיב יותר מהרגיל במאמרים. כך תוכלו להתרשם לא רק מיסודות השיטה אלא גם מהפרספקטיבה האישית שלי, ואת השאר תמצאו בקלות במקומות אחרים.
שאלה: למה לפעמים מדברים על טיפול ולפעמים על שיעור?
תשובה: העיקרון החשוב בשיטה הוא הלימוד. ההבדל בין לימוד לטיפול אינו חד לגמרי: האם מפגש עם פסיכותרפיסט הוא שיעור או טיפול? האם ניתוח שמחזיר לך את מאור העיניים הוא טיפול או שיעור לחיים? בין היתר, זה תלוי גם בך.
הן הטיפול הן השיעור כרוכים בשינוי במערך חייו של התלמיד/המטופל. בכללי אפשר להגיד שבשיעור לומדים התנהגות חדשה שתשמש ללומד לטווח ארוך, ובטיפול המטופל פסיבי יותר: המטפל עושה לו משהו, והוא אמור להרגיש טוב יותר, בלי לשנות התנהגות.
העבודה בשיטתנו היא בעיקר מהסוג הראשון: אתה לומד לפעול במיומנות רבה יותר -- אבל יש לה גם אפקט טיפולי, כי במהלך העבודה תרגיש טוב יותר ויותר.
שאלה: מה עדיף לי: השיעורים הקבוצתיים או השיעורים האישיים?
תשובה: השיעורים הקבוצתיים נהדרים, השיעורים האישיים מקסימים. מחיר העבודה בקבוצה נמוך יותר, וכן פוגשים אנשים נחמדים בסיטואציה נעימה. השיעורים האישיים ממוקדים יותר לצרכים ספציפיים, ומותאמים לך אישית. אם באפשרותך, בוא גם וגם. לכל מסגרת הייחוד שלה, והן משלימות ומחזקות זו את זו. אם אין לך צורך ספציפי, ואתה מעדיף אחת מהמסגרות מסיבות משלך, בחר בה. וכמובן, יותר עדיף שתתייעץ עם המורה, אפשר אני, לשמוע את חוות דעתו במקרה הספציפי שלך.
שאלה: מה משך השיעור האישי, כמה שיעורים נחוץ לקחת?
תשובה: המסגרת נקבעת בהתאמה אישית, לפי צורכי הקליינט, משאלותיו, והמשאבים העומדים לרשותו. בקווים כלליים אפשר להגיד שמשך השיעור הוא כשעה, ובסדרת שיעורים בסיסית יש שישה עד 12 שיעורים.
עם זאת, על השיעור להיות אפקטיבי: לא השעון לומד אלא האדם לומד, ולכן ייתכן ששיעור יימשך חצי שעה או שעה וחצי, לפי העניין. וכבר היו מקרים שהיה די בשיעור יחיד לשינוי נקודתי דרמטי ומספק, ובמקרים אחרים נחוצים שיעורים רבים הרבה יותר, כפי שמשתמע ממאמרי על האתגרים שבדרך לשינוי של ממש.
שאלה: לאילו בעיות השיטה מועילה?
תשובה: עיקר מטרתנו אינה לפתור בעיות ספציפיות, אלא ללמוד דרך של התפתחות אישית לקראת יותר חופש, קלות ומודעוּת. העבודה בשיטה יכולה לשפר באופן דרמטי את צורת ההפעלה העצמית של הלומד.
התוצאה הטיפולית-הספציפית, שיכולה להיות דרמטית, היא מעין תוצאת לוואי של המטרה הזאת. לכן אם תמצא שפה משותפת עם ה'דרך', העבודה יכולה להועיל להתגבר על מגוון קשיים ספציפיים הכרוכים בהפעלה עצמית בלתי-מיטבית, ובהם, כמובן, כאבים ותקלות אחרות הנובעות משימוש בלתי-מיטבי בעצמנו.
במילים פשוטות יותר, הנה דוגמה: אם כואבת הברך בגלל שרגילים להגביל את תנועת האגן, לימוד אפשרויות חדשות של שימוש באגן ובעמוד השדרה יכול להקל על כאב הברך, למנוע החמרה, להבטיח את שלומה של הברך השנייה, וכו'. ומתוך כך אתה גם למד שהמקום שבו יש לך אוטונומיה מלאה, שליטה בשימוש התנועתי בגופך, יש דרכים שטרם הלכת בהן, ואתה מתחיל להכליל את העקרונות על תחומים אחרים בחייך, ונפתחות בפניך אפשרויות לצמיחה אישית ולשלל חוויות חדשות ולהרבה סיפוק.
שאלה: איך השיטה רלוונטית לבעיות בהתפתחות הילד?
תשובה: השיטה אפקטיבית מאוד לסייע בחריגות מההתפתחות הנורמלית, ממש מהזמן המוקדם בחייו של הילד. העיקרון של למידה בעדינות, בשמחה ובנעימות, ההיענות הרגישה לניואנסים האישיים בזמן ובמקום של הטיפול, מבנה העבודה, שאינו סדור על פי מתכון מוכתב מראש, אלא נרתם לפוטנציאל המסוים של התלמיד-המטופל בשעת המפגש -- כל אלו ועוד עושים שניתן להגיע להישגים יוצאים מן הכלל בליווי התפתחותי של פעוטות.
שאלה: שמעתי שפלדנקרייז הוא סוג של התעמלות במצב של חצי-נמנום. מה קורה עם הצורך האירובי?
תשובה: ראשית אומר להגנתי שרבים מהשיעורים של פלדנקרייז עוסקים בתנועות מורכבות ונמרצות (דוגמה טובה היא השיעור איך לקפוץ בלי מאמץ מעמידה על הרצפה לעמידה על כיסא). במקרים אחרים משתמשים בפעולה מינימלית כדי להבחין בהבדלים הדקים ביותר, שדווקא להם יש ערך רב בשינוי הדרגתי של דרך הפעולה שלנו בחיי היום-יום.
למותר לציין שפעילות אירובית היא חיובית מאוד, וכיוון שאין מניעה לעשות גם וגם, אפשר שבבוקר תרוץ כמה קילומטרים, בצהריים תתאמן בחדר כושר, אחרי כן תשחה כמה אורכים בבריכה, ובסוף היום תבוא לתחזוקה של הפרטים העדינים של הפעלת גופך, כדי שמחר תעשה את כל הפעילויות האירוביות במיומנות רבה יותר, עם פחות שחיקה ועם הישגים גבוהים יותר.
שאלה: מה בין טכניקת אלכסנדר לשיטת פלדנקרייז?
תשובה: אלכסנדר קדם לפלדנקרייז בשנות דור, והוא שניסח כמה מהעקרונות המרכזיים של שתי השיטות, דהיינו שיש צורך ודרך לשפר את הרגלי היציבה והתנועה הבסיסייים, שעליהם מושתתת כל פעילותנו.
פלדנקרייז הטמיע בשיטתו כמה מהרעיונות החשובים שאלכסנדר ניסח בעבודתו ובספריו הנהדרים.
פלדנקרייז היה טיפוס שונה לגמרי מאלכסנדר, והוא הוסיף לדרך חידושים רבים הן ברמה המתודית הן בטכניקות העבודה. לא ראוי שאכנס כאן לפרטים רבים יותר, שכן אני צד בנושא שיש עליו דעות מנוגדות:
אם באמת מתעניינים, הדרך הראויה יותר היא להתנסות בעבודה בשתי השיטות, לפחות לצפות בה (היום אפשר בקלות ביוטיוב) או לקרוא את הספרים המעניינים של שני האישים, ואם מזדמן, לשמוע דיון בין נציגי שני העמים, שבו כל צד יפרוס את מרכולתו, בתקווה שדיון כזה ייעשה באותה רוח טובה שהם מטיפים לה.
בכל אחד מהמחנות ישנם מי שחושבים שהאמת כולה שלהם, אך ישנם גם שחושבים שהשיטות משלימות זו את זו, ויש גם כל עמדות הביניים.
דעתי הפרטית היא שמה שקובע את ערכה של שיטה לאדם הוא היחס המשולש תלמיד-מורה-שיטה, ובין מאות השיטות המוצעות כיום כל אדם יכול למצוא את הנישה המתאימה לו להתפתחות ולשיפור.
מובן שאני עצמי מורעל פלדנקרייז ומתלהב מאוד, ותמיד מחדש, מהתחכום, העומק, שפע הידע, השיעורים הכתובים והמוקלטים, וההגות שביסוד השיטה. אבל כמובן, אני משוחד, ולכן אל תיקחו אותי כדוגמה.
