|
אנטומיה לכול
חלקי שלד שאנו נוטים להתעלם מהם
בדמות העצמית שלנו "דמות עצמית שלמה היא תנאי לפעולה טובה"
| |
|
|
מבוא קצרצר: חשיבותה של הדמות העצמית
גופנו מיוצג במוחנו. אם למוח אין מתווה 'אינטואיטיבי' של הגוף, אם אינו יודע היכן כל חלק בגופו, אם אינו יודע מה טווחי התנועה של כל חלק, הוא אינו יכול להפעיל אותו. יתרה מזאת, יש ממצאים מחקריים רבים שעולה מהם שגם פעולות שהן לכאורה מנטליות לחלוטין (כגון ספירה) תלויות בתחושות גוף ובייצוג הגוף במוח (במקרה של ספירה, ייצוגה של כף יד עם אצבעות). כך נכון למקרה הקיצוני ("אם אין למוח..."), וכך נכון במידה קטנה יותר למקרים השכיחים שבהם חלקי גוף נעלמים מהמוח לכל מטרה שימושית בגלל הרגלים ארוכי שנים של אי-שימוש. בזה אנו עלולים שלא להבחין, כי גם פעולה תת-מיטבית יכולה להספיק לפעילות סבירה, אף אם מוגבלת-מה. אבל החיים בריאים יותר, מלאים יותר, עשירים יותר, ככל שהדמות העצמית שלנו שלמה יותר: יש יותר, ואולי הרבה יותר, דברים שאפשר לעשות כשהמוח יודע מה הגוף העומד לרשותו. לפניכם שלוש דוגמות לחלקים סמויים מהעין ואולי מהמישוש, שיכולים להיטשטש מאוד בדמות העצמית עם ההתבגרות, ובסוף להימחק עד כדי כך שנסגל דמות של זקן/ה כפופ/ה ומסורבל/ת הרבה בטרם עת, ובלי שהטבע באמת דורש זאת מאיתנו: הצוואר, חגורת הכתפיים, מפרקי הירכיים, וכף הרגל. ____________________________
הדמות העצמית של מבנה הצוואר ומשען הגולגולת
הצוואר עשוי כך שאנו מדמיינים את החלק העליון של עמוד השדרה (שבע חוליות הצוואר, C) במקום קדמי יותר משהן באמת. הרבה מנפח הצוואר עשוי מצינורות מערכות הנשימה והעיכול שבגרון. השלד הצווארי ממוקם בחצי/שליש האחורי של עובי הצוואר. כמו כן קשה לנו לדמיין כמה גבוה הוא החיבור בין הצוואר והגולגולת. בגלל גודל הלסת התחתונה התלויה על הגולגולת, קשה לדמיין שהגולגולת מונחת על הצוואר כמעט בין האוזניים. זהו חלק גוף כל כך חשוב שטעויות בדמות העצמית שלו משפיעות על כל פעולתנו. הנה:
____________________________
2. חגורת הכתפיים: השִכְמה מאחור ועצם הבריח מלפנים
רבים מדמיינים את היד מהכתף עד האצבעות. שתי עצמות חגורת הכתפיים שבכל צד, השכמה, המונחת על צלעות הגב, ועצם הבריח, המחברת את תחתית הגרון אל הכתף, הן בסיס הפעולה. המפרק היחיד המחבר אותן בעקיפין לעמוד השדרה הוא המפרק שבתחתית הגרון. משמע -- הן מרחפות, מוחזקות ומופעלות בשרירים גדולים ורבים המתחברים לחזה מלפנים ומאחור, לצוואר ולגולגולת. חופש וזריזות בחגורת הכתפיים חופשית וזריזה מועילים לרווחת הצוואר, הגב והחזה, ומוסיפים דיוק וכוח לפעולות הרבות של היד.
____________________________
3. מפרק הירך: המפרק החשוב ביותר הסמוי מן העין
מפרק הירך מוסתר היטב בתוך השרירים הגדולים של הרגליים: העכוז והירכיים. קשה לדמיין אותו. וכשמדמיינים אותו לא נכון -- משתמשים בו לפי הדמיון ולא לפי המבנה. העברת הכוחות האלכסונית מהחלק הארוך של העצם אל כדור המפרק הכרחית לשמירת חוזק העצם. אין תמה שהמעבר הזה שביר כל כך בבני גילים גבוהים, כי שנים רבות הכוחות הועברו שלא לפי המבנה. יש חשיבות גדולה לכך שנדמיין את המפרק בכדוריותו היפה, המאפשרת תנועה במסלולים כדוריים לרגליים, ואחראית על תיאום טוב של הכוחות העולים במעלה עמוד השדרה, מכפות הרגליים דרך הרגליים אל האגן, כדי שייתן תמיכה מיטבית לעמוד השדרה בכל התנוחות הנדרשות ממנו ובהעברת הכוחות שעוברים בו בפעילותנו היומיומית.
____________
4. כף הרגל: איבר מוזנח
האיבר שבו השלד שלנו נבדל ביותר מזה של חיות דומות לנו הוא דווקא כף הרגל. וזה הגיוני: העמידה המיומנת על שתיים והפעולות הקשורות לה הן מהמאפיינים המובהקים של האדם. בכף הרגל והקרסול יש 26 עצמות. משמע: יש שם פוטנציאל גדול מאוד לשינויי צורה בשעת פעולה בהתאמה לשטח המגע וכיוון המשען. גמישות הכף והקרסול חיוניים להתאמת היציבה לתנאים הרבגוניים של בסיס העמידה, ובדרך כלל -- הקרקע. מתבקש שלא נתייחס אליהם כאל גוש מוצק העטוף ומוסתר בגרב ובנעל, אלא נדע להפיק מהם את התועלת הרבה הטמונה בהם לשימוש מיטבי בשלד. כל התאמה שכף הרגל והקרסול בנויים לעשות והם לא עושים אותה, מטילה עומסים, לפעמים גדולים מאוד, על חלקים גבוהים יותר של השלד, שחלקם רגישים, ולדוגמה, הברכיים ועמוד השדרה, עם השפעה גדולה על הצוואר.
|
|
|
