1. ספרים מוקדמים

"האוטוסגסטיה על פי שיטת אמיל קואה" של ס"ה ברוקס, עם מבוא מאת ש"ה ברגמן, תרגם והוסיף ופרק אחרון, משה פלדנקרייז (ראה אור בהוצאת הפועל הצעיר, תל אביב: תש"ד (1944)). בשנת 1929, כשמשה היה כבן 25 הוא תרגם את ספרו של ס"ה ברוקס על הפסיכיאטר הצרפתי הסנסציוני קואה, והוסיף פרק מקורי משלו בסוף הספר.  קואה גילה שהתת-מודע פתוח להשפעה עמוקה ברגעים שלפני ההירדמות ואחרי ההתעוררות. באותם רגעים אם אתה אומר טקסט סוגסטיבי, מנגנוני ההתגוננות המודעים אינם יכולים לבלום את השפעת תוכן הטקסט. דוגמה בוטה: אם אתה חושב כל היום "אוי, איזה באסה, שום דבר לא מצליח לי, החיים בזבל", זה יוצר גל אנרגטי של נבואה שמגשימה את עצמה, וזה מתכון טוב לאיבוד איכות חיים. אבל אם אתה אומר ברגעי המעבר בין עירות לשינה "הכול בסדר, ויהיה עוד יותר בסדר", אתה יוצר השפעה עמוקה על עמדותיך המכוונות את פעולותיך בחיים, וזה מועיל יותר מאקמול. רבים השתמשו בזה מאוחר יותר, ומפורסם מכולם הוא כנראה סילווה, עם שיטת סילווה המפורסמת, שיסודה בעיקרון הזה. קואה ניהל מחנות החלמה ענקיים בצרפת ובמקומות אחרים, שיועדו לכל מיני נכים וחולים ומסכנים. משה מתרגם את הספר המדווח על הדברים האלה, אבל מוסיף פרק שבו הוא אומר: אין סיבה להחיל את העיקרון הזה רק על חולים ומסכנים, אפשר להשתמש בו כדי לקדם את עצמנו בכל עת ובכל מקום לקראת שכלול הולך ומתקדם כל החיים. ואז הוא מסביר כמה דברים משלו. את הפרק הוא מקדיש "למעפילים", ההקדשה מאוחרת כמובן משנת התרגום, ומעודכנת לשנת ההוצאה לאור, 1944. 

אמנויות לחימה, בעיקר ג'ודו

ישנו ספר שנקרא "ג'ואו ג'יצו והגנה עצמית", המדגים את אמנות הלחימה שמושה פיתח בשנות העשרים והשלושים על בסיס הג'ואו ג'יצו. הרקע: הוא השתתף בקבוצת ג'ואו ג'יצו שהתאמנה בתל אביב בהדרכת בחור שהביא את הידע מגרמניה. באותה תקופה הבריטים לא הרשו ליהודים לשאת נשק, ובכלל זה סכינים, אבל לערבים היה מותר לשאת שברייה, כי זה חלק מתלבושתם המסורתית (כך לפחות מה שאני זוכר מסיפורו של משה בריאיון). אז הייתה קבוצה שהתאמנה באמנות הלחימה הראשונה שהייתה מוכרת בארץ, כאמור הגיוג'יטסו. משה ראה שאם המשתתפים אינם מתמידים באימון הם שוכחים את הטכניקה. הוא אמר: יש לי רעיון אחר. לקח כמה אנשים, עשה איתם את ההסכם שעשה, ואימן אותם בכמה תרגילים שהוא עיצב. העיקרון היה לבסס כל תרגיל על תנועת רפלקס ראשונית. כלומר, אם אתה בא להכות אותי על הראש, יש תנועה שאני עושה באופן רפלקסיבי כדי להתגונן. את התנועה הזאת ואחרות משה זיהה, ואסף אותם לתרגילי אמנות לחימה. הוא אישר את הנחתו שגם אחרי שהתלמידים לא התאמנו חודשים אחרים, הם אינם שוכחים את מה שלמדו: זה נטמע במערך הרפלקסים שלהם בכעין תבנית של רפלקס מעובד. את זה הוא הציע ל"הגנה", הם אהבו את זה והפיצו במסגרות האימונים שלהם, ושלחו אותו מן הארץ בתחילת שנות השלושים, כדי שהבריטים לא יתפסו אותו ויתנקמו בו. כך הגיע לפאריז, ושם למד פיזיקה, ואחר כך ג'ודו, שכן הייתה שם קבוצה מהמעלה הראשונה של אנשי ג'ודו שאותם הכשיר קאנו (יוצר הג'ודו), עצמו.

בפריז היה נספח דיפלומטי שהיה מגדולי אמני הג'ודו בכל הדורות. הג'ודו היא אמנות לחימה בת זמננו. יום אחד הגיע לפאריז קאנו, מי שעיצב את  הג'ודו על בסיס חומרים מאמנויות לחימה עתיקות שונות, והוא עמד להציג בפני החברה הגבוהה בפריז את אמנותו. זה היה אירוע יוקרתי מאוד. באותה עת משה היה סטודנט בלתי מוכר, וכמובן הוא לא היה שייך לאליטה הפריזאית שהוזמנה לאירוע. אבל היה לו חשוב מאוד לראות את ההרצאה, אבל כמובן שלא היה ברשימת המוזמנים החשובים. הוא הביא לשומרי ראשו של קאנו עותק מספר אמנות הלחימה שלו, ואמר להם: תגידו למאסטר שלכם, שהאיש שחיבר את הספר הזה רוצה לשמוע את ההרצאה שלו. ואכן קאנו אישר, ואחרי כן גם נפגש איתו, הראה לו מגבלות של תרגיל אחד בספר, והזמין אותו ללמוד ג'ודו. במשך שנים אחדות משה התאמן אצל אחד מגדולי הגו'דוקאים, אז קיבל חגורה שחורה (האירופי הראשון שזה לכבוד הזה), ואף ייסד את מועדון הג'ודו הראשון באירופה. בסך הכול הוא אימן כ-5,000 תלמידים.

משה פרסם ספרים אחדים להדרכת גו'דו, בעברית, באנגלית ובצרפתית. (על פלדנקרייז ואמנויות הלחימה ראו גם את עבודתו היסודית של מוטי נתיב). הספרים יפים ומעניינים כשלעצמם, עם איורים יפים, בייחוד אלו של הספר באנגלית, שהיה אמור להיות חלק מסדרה, ועוסק בעבודה על הרצפה (ground judo) (1952). בספר זה יש מבוא מעניין מאוד מאוד, כי משה מסביר את חשיבותו של הג'ודו להתפתחותו האישיותית של האדם, ברוח דומה לזו שמדריכה אותו בכל דרכיו ובשיטתו: האדם לומד להבחין בין מה שניתן לו בתורשה ובין מה שהוא יכול ללמוד, ולומר ללכת לקראת בגרות אישית, על ידי שהוא רוכש עצמאות הולכת וגוברת ובייחוד במיומנותו הגוברת ומשתכללת בפעולה בגבולות כוח הכבידה, שהוא אחד התנאים האוניברסליים ביותר החלים על האדם, כמובן, באשר הוא.

מהדורה חדשה ויפהפיה  של הספר הזה, עם הקדמות של דניס לרי ושל מוטי נתיב, ועם כמה תמונות נפלאות של משה עם מיקונוסוקה קוואישי מתקופת פריז בהדגמה של ג'ואו ג'יטסו ניתן להשיג כיום בפחות מ-13 דולר (נכון לדצמבר 2011) באמזון.קום, ראו חלקים גדולים ממנו כאן. (ראו גם את Feldenkrais: Judo, the Art of Defence and Attac, משנת 1962, לפעמים ניתן למצוא אותו, כיום בינתיים במשומשים).

f